בנימין וולמן / צפונות לבך |
עיניך
לנשום עמך נשימתך
להביט בעולם
שהכרתי
בסלעים משוננים
חותכים
כפות רגלי היחפות
באבני בזלת
חורכות
אצבעות ידי החשופות.
רוצה להריח כל פרחיך
הנובלים
הנולדים
לשאוף אותם אל ראותי
לא יחבא רז
מעיני
בין סבך עורקי
לבך
צופן נסתר שלא
אפענח
אי שם בעמקי
גופך.
אשחה ברחמך
אל
קצה חייך
לעולם לא איוולד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|