תפסתי את נער העיתונים
שחטתי את העיתונים שלו
שכבתי בגשם תחת ממטרה
הורגלתי לשקרים במנות כפולות

למדתי קבלה
כי זה מה שחשוב
אבל הרב מטיף
ולא יוצא מהאחוזה שלו
ברשת תקשורת ענקית הוא משדר לכל העולם
מתוך האחוזה הקטנה שלו
שם כולם מכבדים אותו
כי הוא מקור הכנסתם והבוס

הוא אמר זה פשוט
צריך ליצור את האלוהים בינינו
הוא אמר זה הטבע
שיצר אותנו מקולקלים כדי שנתקן את עצמנו

בכל יום ויום אני מדביק לעצמי
עוד פיסה שלי שהלכה לאיבוד
אבל אני לא גר באחוזה
אני גר בעולם אגואיסטי נורא
כשמישהו מסתובב לשלילה
הוא מסובב אותי לשלילה
ואני מסובב אחרים לשלילה
ואחרי זה מאשימים אותי שסובבתי אחרים לשלילה
תסתכלו קודם כל על עצמכם
אני לא תלוי בעצמי בלבד
אני מושפע מהסביבה

מיום ליום אני מבין יותר
כמה העולם הזה רקוב ומושחת
כמה אנשים אוכלים זה בזה
ולא רואים את תכלית קיומם ממרחק של נגיעה

הם יוצאים בהנחת יסוד שכולם אגואיסטים
ולכן מציעים פתרונות אגואיסטים
לתפוס אנשים אחרים בביצים
כדי שיוכלו לעשות איתם מה שהם רוצים
כדי לקחת מהם דברים

לאן שאתה מסתכל אתה נתקל בקיר של אגואיזם
זה קיר עבה וגבוה ושחור מלא תולעים
זה קיר שהחברה יצרה במשך אלפי שנה
והוא לא ייפול בבת-אחת

הוא לא ייפול בתקופת חיינו, כולנו כלואים
האהבה מונחת בתוך כלוב על מכונת הכביסה
אנשים רעים חושבים שהם חכמים
אנשים רעים חושבים שאנשים טובים הם טיפשים
אנשים רעים מנהלים את העולם בציניות ובאכזריות
אנשים רעים הורגים בנו ושולחים אותנו למות

אין פתרון, בימינו העולם נדון לאבדון
אין פתרון, בחיינו אנחנו כלואים בגיהינום
זה היה יכול להיות גן-עדן במלוא מובן המילה
אבל אנשים במשך אלפי שנים עיצבו אותו בצורה נוראה

אין לאן ללכת, גם אני לא הולך
אין מה להשיג, גם אני לא...
מוטל על כר דשא בגשם תחת ממטרה
שחטתי את העיתונים
נער העיתונים נבהל נורא

לאף-אחד ואחת אין יכולת לשנות את העולם
זה יהיה גל גדול שילך ויגבר
ובסוף יהיה טוב
עוד מאתיים שנה במקרה הטוב
בינתיים העץ שתול באדמה חסרת מים
תולעים אוכלים בו, אין שמש וגשם
והוא לא יכול לזוז
אזוק באזיקי מתכת אל זמן אכזר
תקופה שהוא תקוע בה ואין תקווה למחר
כל הסיבות שנותנים באנשים כדי לחיות מתבדות
אפילו חכמת הקבלה לא יכולה להילחם
באלפי שנים של עולם שחולה בקלקול קיבה.

לא שאתה לא יודע
פשוט לא אכפת לך.