השמיים מחשיכים
אני מפנה לי דרך אל לבך,
אני רוצה אותך
כל היום מסתובב,
כמו קרוסלה שמימית בראש שלי,
את תמיד בי

הולך לפנות ערב,
בלי מסך מפני המציאות,
בלי שום הגנות

הולך לפנות ערב,
לקטוף עוד הפעם את לבך,
להיות שלך.

אני רואה אותה בדרך לגימנסיה
עם ילקוט כתום ובתלבושת אחידה כחולה
אני רואה אותה לועסת מסטיק כמו פרה
באלימות רבה
אני שואל אותך -
מה היא עושה?

המסטיק שלה לבן
ורוד של בזוקה, חמוץ של עלמה
מכרסמים הם השיניים,
קטנות וחדות,
כמו של מכשפה

עכבר אוכל מעט,
תנין וכריש נוגס
העלמה שלועסת עלמה רוחשת מיצי קיבה
כשהבטן מכינה עצמה לארוחה שלא מגיעה
מבריקות ומקולקלות הן השיניים,
רוח נושבת בהן
נרקקים ולא נבלעים הם מה שלעסו השיניים
מסטיק דביק מאבד טעם
השיניים מכינות את המזון שלא מזון לעיכול,
אך כמו אשליה -
זה לא מזון שנבלע.