New Stage - Go To Main Page

ג'וני ג'ון
/
אישה בשחור

איפה החייל שלי?
הלך הוא ולא שב
הלך להרוג ולהיהרג
הרג, גם נהרג

מעל קברו פרחו כלניות
שאני שתלתי בעצמי
אני רוחצת ושוטפת את הקבר כמו שפחה
כי הוא הכול בשבילי
אני סוגדת לגוויה
כי היא הגווייה שלו
אני מניחה פרחים
אני מניחה מכתבים

אך מי יקרא אותם, את אותם מכתבים?
מתאבלים משועממים שרוצים עצב להעצים
ולי יש ילד ממנו, ילד רך
כשהוא יהיה גדול גם הוא יהיה חייל,
גם הוא ימות כמו אבא שלו
הוא אמר - אני רוצה למות כמו אבא

שרשראות טנקים וכדורי מקלע
מכונות ירייה ופצצות עפות
אני רואה את הכול,
איך אנשים הורגים אלה את אלה
וגם הילדים של האויבים נהרגים
אני מקווה שהאויבים אוהבים את הילדים שלהם
כמו שאנחנו אוהבות את הילדים שלנו

כולם מתים בסוף, זה עולם של ג'ונגל
כי אנשים פועלים באופן חייתי כמו חיה
לטרוף ולהיטרף, החלש משרת את החזק
אני אישה בשחור כל ימות השנה,
כשאדם רומס אותי בלי סיבה.



ואחרי שחלמנו ועפנו לשמיים,
התעוררנו שבורים קבורים באדמה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/5/20 15:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'וני ג'ון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה