על השולחן, אפרסקים לבנים-כתומים
בוערים באור שמש אחרון
גופך בחלוק הרחצה הלבן, כמו מחילה
טיפות מים זעירות בוערות על ירכייך
carpe diem לאט חרש באוזניה
נסי לשכוח המר, העבר עבר
זוהר רוטט ריצד על עורה עת
את חלוק הרחצה פשטה
עתה השליכו אש במכמני הגוף
כמו לטהר הכאב שהצטבר
להגליד פצעי עבר
להשליך את שהיה ודקר
שניהם חפצו לתת לתקווה הזדמנות נוספת
להתמלא באור
אך הרוח האוחזת פסקה
נפלו חלל על קברי עבר
העבר לא שותק
גם במגירות נעולות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.