אל תתפשטי לי,
כי הערב קצת קר
כוכב נצח נדלק מעל יום כפור
האבוקה על ראש ההר עומדת לכבות
ועינייך הן כחול בתוך לבן השמיים
יכולתי להיות זמר ששר לך,
עם מנדולינה ובוזוקי
ועל הכוכב נצח הר,
של חטאים וסליחות,
של חסדים ופורענויות
ואת לא סולחת כי אין על מה לסלוח,
הכול מתנהל בדיוק כמו שהיה צריך
ואני פושט את עורי לעת ערב
ולובש לבוש חגיגי
כוכבים משלימים את עורי החסר בתצרף זוהר
ואור החסד משליך עליהם ומחזיר את האור
ואת ענווה ועצובה,
כי הדרך כל-כך קשה
וכל-כך ארוכה
ואת ממתינה
כמוני אלפי פעמים
ואת מסיטה את מחוגי הזמן,
קדימה-אחורה, בשביל לראות,
איפה הייתי ואיפה אהיה. |
