שומע את אנקת אימא אדמה
כבר אין די מקום, לאהבה
לשכב על הגב
להביט כך סתם, בשמים
שומע את בכי העצים הנכרתים
מות הפרפרים
דמעות הנשרים המורעלים
הארץ הנאנחת מרורים
כבר אין די מקום לשמים
בטון,ברזל, מלט ופלסטיק שולטים
צבים מתים תמימים
הים לבוש רפש מי אפסיים עכורים
כבר אין כמעט חופים לבנים
האשפה הגיעה גם להרים הגבוהים
הפרחים באביב מתים זקופים
הארץ מלאת חמס נבזים
מחפשים אלדוראדו באונס הארץ
גבעות אזמרגד הפכו מדבר
ניחוחות אביב הומרו-
לריחות גז ונפט, בלב אכזר
וייחר אף אלוהים,
וישלח את הקורונה
ללמדנו בינה
ואני הקטן, עדיין תקווה- כמו מים הקוראים לים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.