ישראל בן-ארי / אופוריה אהובתי |
רוח עיוועים שורקת
שלשלאות לופפות גופך
חובקות את אין אונך
הכבידה מעצימה כוחה
דמותך במראה מבועתת
בלילת יגון ותוגה נמסכת
נפשך באופל דואבת
מקדרות יקומך מבליחה
גחלילית אהבה מרצדת
בגיל ולהט מפזרת אורה
שביב תקוה מאותחלת
משעול הבטחה נפתלת
פסיעתך כתינוק מהוססת
חדוות החיים מתגברת
האופוריה כמו סם, ממכרת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|