אלנה יומה / די |
זה כבר דפוק להתרגש
רוקנת לי את כל האהבה
ואת החשק להקשיב
תשתוק, תשתוק עוד קצת
תרעיש עם השתיקה הזאת שלך
צורם לי כבר באוזן כל השקט
והשיחות עם האתה הדמיוני
אני כועסת
ותוך כדי גם מבינה אותך, שזה קשה
אבל כאב הוא התרופה של הכאב
ואתה לא מתכוון לחלוק, אז מצטערת.
נדמה לי שלשנינו נמאס לחיות
בסיפורים דמיוניים
בראש אחד של השני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|