אש מאכלת בתוכי, אני מניח לה לבעור,
אני שמיים בוערים, אני כאב ללא קול.

מחפש אותך רוקדת בין הלהבות,
שומע רק צרחות.

אני נחנק מהעשן, עובר דרך בתים נטושים,
מביט בחפצים ריקים, מניח להם להתכלות,
אין בהם חיים יותר, אין תקוות,
עובר דרך דלתות נעולות.
הידיות לוהטות למגע,
אני מוריד אותן בבעיטה,
עוצמת האש פוגעת בי בעצמה,
אני קם וממשיך, בלי נשימה.

שומע רק צרחות,
רואה את הלהבות רוקדות,
איפה את?!?!
אני צורח בעצמי,
ללא קול.
אש מאכלת בי.

ואני מניח לה לבעור.