וזה מדהים איך שנינו ממש כאילו אחד,
אבל תחושת ההחמצה תופסת את היד
זה שיר שהוא לא שיר הוא אני.
אז רק תפתח כבר את הלב על התחנה הנכונה משמיעים את השיר שלי
ללא הפסקה
אתה כל כך הרבה אבל כל כך מעט, מפלסת את הדרך אבל אני פוסעת
לאט
מדברים באותה שפה, אבל עדיין לא מוצאת את הדרך ללב שלך,
נמצאת בחוסר וודאות.
אולי כל זה בכלל טעות.
ובסופו של יום מגיע רגע יחיד, אז מה אם חושבת עלייך תמיד.
מעלה לי חיוך על השפתיים, גם כשאף אחד לא מסתכל.
זה באמת כל כך ברור אבל גם מטושטש.
נו לפחות תמיד מחר יום חדש