New Stage - Go To Main Page

גיגי הופ
/
גורילות בערפל

היי, סנדי שואלת אם בא לי להזדיין.
אני אומר לה שזה בלתי אפשרי, כי היא מתה.
היא מתפלאת מאוד, "איך אני מתה?"
"התאבדת, מותק," אני אומר לה.
"למה התאבדתי?" היא שואלת.
"כי עשית סמים והמוח שלך נהיה מסכרה," אני אומר לה.
"אז לא עושים סקס?" היא שואלת.
"לא," אני אומר.



הכלב שלי רוצה לחרבן בסלון.
אני אומר לו לא מחרבנים בסלון, מחרבנים בשירותים.
"אבל כלב לא יכול לחרבן בשירותים," הוא אומר לי.
"אין לא יכול, יש לא רוצה," אני אומר לו.

- למדתי את המשפט הדפוק הזה מהאשכנזים.



סנדי אומרת שהיא הרבה זמן לא אכלה קורנפלקס
ושהיא מתגעגעת.
אני אומר לה שהיא לא יכולה לאכול קורנפלקס.
"למה?" היא שואלת, "רק לך מותר?"
"אבל מתים לא יכולים לאכול,"
אני מסביר לה בסבלנות.
"אה... נכון," היא מבינה וקובעת.



הכלב שלי אומר שאני לא מטפל בו נכון.
"אתה לא יכול להגיד לי דבר כזה!" אני אומר,
"אני מטפל בך מצוין!"
"למה אני לא יכול להגיד לך דבר כזה?"
הוא שואל בהתרסה.
"כי כלבים לא יכולים לדבר," אני אומר.
"וואלה..." הוא אומר, "הב-הב?"



- היי, גברבר צעיר, אימא שלך מתה?
+ לא
- אז תעלה אליי לשתות קפה
+ אימא לא מרשה
- מי אמר?
+ אבא.



- "אני אקבור אותך!"
+ "על גופתי המתה!"



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/1/20 17:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיגי הופ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה