[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ארז רונן
/
כל עוד אני בסוטול

אתמול באמצע הלילה התעוררתי כי שמעתי רעשים מכיוון הסלון.
בהתחלה ישר חשבתי שפורצים לי לבית, אבל אז הרעשים הפסיקו ולא
שמעתי כלום ושערתי שסתם דמיינתי את הרעשים בהתחלה. אם זה לא
היה קורה באמצע הלילה וזה לא היה מעיר אותי אז בטח הייתי גם קם
מהמיטה כדי לבדוק אם הכל בסדר והכל, אבל זה כן היה באמצע
הלילה, והרעש כן העיר אותי מהשינה, ככה שהייתי עייף מדי בשביל
לקום ולבדוק, והעדפתי להמשיך לישון ולקוות שזה היה סתם רעש,
ולא באמת פורצים.
כמובן שבבוקר אחרי זה, כשקמתי וגיליתי שחסרים לי כל מיני דברים
בבית הגעתי למסקנה שמקור הרעש באמת היה פורצים, אבל זה היה
מאוחר מדי בשביל לעשות משהו בקשר לזה. התקשרתי למשטרה, כמובן,
אבל הם לא עשו כלום, אפילו חוקר הם לא שלחו בשביל שיבוא ויבדוק
את הבית ומה בדיוק קרה.
כבר כמעט התיאשתי מכל העניין ודי השלמתי עם זה שאני אצטרך
לקנות טלויזיה חדשה במקום זאת הגנובה עד שהטלפון שלי צלצל. זה
היה הדילר שלי והוא אמר לי שאחד מהחברים שלו פרץ לאיזה בית
וגנב משם כל מיני דברים, ואז הוא זיהה שהדברים האלה הם שלי
בכלל. הוא אמר לי שהוא מוכן לעשות איזו עסקה עם זה שפרץ ושהוא
יחזיר לי את מה שהוא גנב. שאלתי אותו מה אני אצטרך לעשות בשביל
שהוא יחזיר לי את הדברים, והוא אמר שאני פשוט אהיה חייב לו
טובה. בדרך כלל לא הייתי מסכים לדבר כזה, לתנאי כזה, אבל באותו
זמן המצב הכלכלי שלי לא היה מרקיע שחקים ולא כל כך יכולתי
להרשות לעצמי טלויזיה חדשה סתם ככה. בקיצור, הסכמתי ואמרתי לו
שיבוא, ובאמת - אחרי פחות מחצי שעה הוא כבר היה אצלי עם
הטלויזיה וכל שאר הדברים הגנובים. ואז הוא אמר לי שהוא רוצה
לנצל את הטובה, שהוא שמע שאני כותב סיפורים ושהוא רוצה שאני
אכתוב סיפור קצר שיפרסם אותו ושיבואו אליו יותר לקוחות. אז
הנה, אני כותב:
קוראים לו ארמון אבוטבול, ולמרות שהוא די יקרן החומר שלו ממש
ממש טוב. הנה, אני אפילו כותב את הסיפור הזה עכשיו כשאני על
החומר שלו, מסטול כמו לא יודע מה, נמצא בסוטול של החיים. אם לא
הייתי נמצא עכשיו בסוטול כזה בטח לא הייתי כותב כאן שאני משער
שהוא ארגן לי את הפריצה הזאת מהתחלה, ושהוא עשה את זה רק בשביל
שאני אהיה חייב לו טובה, אם לא הייתי בסוטול אז בטח הייתי דואג
לזה שאחרי שהוא יקרא את הסיפור הזה הוא בטח יארגן כמה אנשים
שירביצו לי, אולי אפילו יותר גרוע, כי להגיד עליו דבר כזה -
שהוא ארגן פריצה - זה לא דבר כל כך נחמד להגיד בסיפור שאמור
לפרסם אותו, שאמור למשוך אליו לקוחות חדשים.
אבל אני מה איכפת לי בכלל, מצידי שידאג לזה שירביצו לי, שידאג
לזה שיהרגו אותי אפילו, למה כל עוד אני בסוטול כלום לא מזיז
לי, כל עוד אני בסוטול העולם החיצוני נראה כזה קטן ולא
משמעותי, כל עוד אני בסוטול זה רק אני, המקלדת והסיפור







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני וקורא וקורא
ופתאום שם לב
שנגמר לי הקפה


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/12/99 4:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארז רונן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה