אני מרגיש כאילו אני הולך על חבל דק
צועד לי בשביל ונקלע לחוקים של המשחק
בלי קהל מעריצים מתפוצץ כמו ברק מפקעת עצבים
אני ראוי לכבוד ו-Respect
אבל מקריב את החודש בשביל נקלה של צ'ק
אני למדתי להקריב ולעזוב
אבל בכל זאת נשאר עם החיים בחוב
שכר המינימום הוא שכלא לי את האדרנלין
מפוצץ בערס ותשוקה ונשרף כמו בנזין
וזה תופס אותי בתחת מאחור, כן, בפראות
אני מבקש תשובה מאלוהים אולי אבקש ביתר אדיבות
סימן הדולר בנה לנו חיים וסגנון
מה שהוא בעצם עשה הוא גרם לעיוורון
רוקע על האדמה כאילו אני נעל
מדליק ת'טלוויזיה ושוב בלעתי את הרעל
אלוהים יושב למעלה דן הוא וצופה
תסתכלו על עצמכם
מה לנו קורה?

זוהי נקודת השפל
שהחיים מכניסים אותך למצב שאתה מוכן להרוס
זוהי נקודת השפל
כשאתה רוצה משהו כל כך שאתה מוכן לחמוס
זוהי נקודת השפל
שזה מגיע למצב שאתה לא יכול לחיות
בגלל שהמצב גורם לך לצעור
אך הוא חונק את הדמעות

חיי מלאים בהבטחות ללא אמונים
תפוס בחלומות מנופצים
אני מלא תקווה שהעניינים יסתדרו
אך מרגע לרגע הם מתוכן התרוקנו
אני מרגיש שהרוח יצאה לי מהמפרשים
גר בתוך כבשן מלא בחוסר אונים
ונשבר לי לעמוד בלשכת התעסוקה
ולחיות משכר שסובל מצליעה
ונמאס לי להתקבל ולהיות מפוטר באותה היממה
וגאון מי שאמר שהחיים הם הצגה
כי כשנמות אנו יודעים שנלך באותו השביל
זה מגניב להיות השחקן
אך עצוב להיות הדביל
כשכל מה שצריך זה דולר בכדי להיות אדון
פלוס כבוד ויוקרה ולחיות באפריון
יתר נוחיות דירה 6 חדרים
הם זורקים אותי למיקס
וכולאים בבית משוגעים
הולך במעגל מערכת העיכול ריקה
חותם בסוף היום בלשכת הרווחה
יושב על המדרכה מדליק סיגריה ונאנח
מסתכל על החיים וזורק חצי לפח.