צעד אליי דרך שער, השלך ממך את הצער, ושחרר כל עכבת מכשולים.

הרם ראשך למרום, לא תמעד... לא היום. הוחשכו כל אורות השוטים.


הצפוני מנשב, בכוכבים הוא כותב, איך תחבור אל מבצר חשקים.

יבוא יום זאת תדע, ואתפור פרצופך, עם צחוקה של אי התכלית.


אין באמת מצוין, הקיום מנוון, ושלמות היא קניין ההוזים.
מעגל של שוטים, שלך לועגים! אין תכלית! ... אקראיות אירועים.
הקיום הוא בודד, איש לך לא דואג... חוץ ממני, חברך היחיד.


רק אני ידעתיך, עוד מימיי נעורייך, שלך בערגה מוזכרים.

עברנו דרך רבה, אחזה ידי בידך, בקשיים מול מלחמת חיים.


בלבך התחושה, שחרר לי המושכה, ותן לנו להמליך את היום.

אך לנצח מאבקנו, מי יאחוז בחרבנו, לחברותנו אין קץ... ברית
רעים!


אין באמת מצוין, הקיום מנוון, ושלמות היא מחלת ההוזים.
מעגל של שוטים, שלך לועגים! אין תכלית! ... אקראיות אירועים.
הקיום הוא בודד, איש לך לא דואג... רק אני נאמן, היחיד.