ברוריה קוחנובסקי / רגשי אשם |
בידיו הלופתות
בידיו החונקות.
נוחם בל ינוחם
נוחם ימאן להינחם
חרטה עד אין שיעור.
אכולת אשם
כעוללו של סטורן
בפי אביו.
כבת יפתח
על מזבח העולה.
כאדיפוס שאפלו עיניו.
הכל חלוט וברור.
"לא אוכל לשוב"
להשיב את הנעשה.
(שופטים פרק יא פסוק לה).
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|