טלי מקמל / לצאת מכאן |
הוא אמר תראי מותק את לא תהיי כוכבת
אולי תעבדי באל על אולי תהיי מוכרת
נתן לי איזה שקל ובעט בי מהדלת
אז דלקתי ברחוב לקבץ איזו נדבה
עם תסכול לא מוסבר ותחושת נקמה
אני עומדת במקום בתוך כלוב מסריח
יום אחד אפרוץ יום אחד אצליח
לצאת מכאן
לצאת מכאן
לצאת מכאן
לצאת מכאן
לצאת מכאן ולרוץ
לצאת מכאן ולרוץ
לצאת מכאן ולרוץ
אבל זה לא ככה בחיים נוחתת למציאות
יושבת על מדרכה עם כובע ריק ממטבעות
מושיטה יד קדימה עם פנים מרופטות
אבל הם לא מסתכלים עלי הם ממשיכים הבני זונות
רוקעת ברגלי על רצפת בטון מכווצת אגרוף פנימה
הולכת הלוך ושוב בעצבנות בועטת בכובע
לא שוכחת שורשים לא שוכחת את אימא
יום אחד אפרוץ יום אחד אצליח
לצאת מכאן
לצאת מכאן
לצאת מכאן
לצאת מכאן
לצאת מכאן ולרוץ
לצאת מכאן ולרוץ
לצאת מכאן ולרוץ
אבל זה לא ככה בחיים נוחתת למציאות
הולכת בעיר בלי מצברים בלי הנחות
כול סנטימטר הוא יאוש שמתיישב על עמוד השדרה
אני נכנעת אני לא נכנעת אני נכנעת אני לא נכנעת
לצאת מכאן
לצאת מכאן
לצאת מכאן
לצאת מכאן
לצאת מכאן ולרוץ
לצאת מכאן ולרוץ
לצאת מכאן ולרוץ
ל-ל-ל-ל-צאת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|