עשיתי חנוכת בית כדי להרשים זרים.
עמיתים לעבודה וכ'ו.
הבאתי אחד לשפץ במיוחד בשביל זה,
והוא פלרטט עם אשתי כשהייתי בעבודה.
אשתי כל היום בבית עם התינוקת.
כמעט פיטרתי את המזכירה,
אבל לא יכולתי,
העבודה זה כל מה שיש לה,
אז אמרתי לה להשתפר.
הפסקתי את השיפוצים באמצע לחסוך בהוצאות.

ראיתי ב"מסיבה" את זה שהיה
עם אשתי לפני שהכירה אותי.
אידיוט גמור.
הוקל לי לדעת שהוא כזה.
בסוף המסיבה כמו נחמה
רק החברים הטובים באמת
של אשתי ושלי נשארו,
ובילינו לילה אינטימי וכיפי ביחד.
נדמה שאני צריך להודות על מה שיש,
ולא לפחד לאבד,
למרות שזה יכול להיות.