New Stage - Go To Main Page

גיא שמש
/
אי-שם

"מיקו..." היא אמרה לי בשקט,
ועיניה דומעות
"מה, מורן?"
"אני הולכת, מיקו,
אני הולכת לאי-שם,"
"למה, מורן, למה?" בכיתי,
"בבקשה אל תלכי לאי-שם,"
"אני חייבת, מיקו," היא אמרה בדמעות,
"אני חייבת ללכת לאי-שם,"
"אבל..." גמגמתי, "אין לי חיים בלעדייך,
בבקשה אל תלכי לאי-שם, בבקשה,"
"הו, מיקו היקר, זה קשה מאוד,
אבל אני צריכה לקנות לחם וגבינות,
וגם חלב,"
"מה אני אעשה בלעדייך..." מיררתי בבכי,
"את לא חייבת ללכת לאי-שם, את לא!"
היא ניגבה את דמעותיי,
"אני אחזור תוך רבע שעה מהמכולת,
בינתיים תצטרך להסתדר בלעדיי,"
"לא!" זעקתי באימה,
אבל היא כבר הלכה,
ולא לקחה איתה דבר,
מלבד קצת כסף,
וסלסלת קניות...

כל העולם דממה.
כל העולם שממה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/8/19 19:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה