מעשן תפרחת יונים בבוסתן אשר בזנב בכפר
ממולל מילים כמו חרוזים על שרשרת
והלילה כבד יותר ממנו,
יותר מהארוחה אותה אכל
והנערה ענוגה יותר ממנו,
יותר מהאהבה לה הוא מסוגל

אז הוא שומר מרחק גם מהענבים הכי משובחים
מערה (עירוי) בקבוק יין לתוך פיו ללא כוס
כוכבים נופלים, אבל זה רק בראשו,
והוא יודע את זה
וכל הנשים אוהבות אותו,
אבל זה רק בראשו,
והוא יודע את זה

אז הוא מתפנק על השדיים הרכים שלהן,
וחופן את רכותן וחום אגנן
אז הוא פונה לבקתה הישנה, העשויה עץ,
לקחת לו עוד בקבוק יין מהמזווה
אז הוא אוכל לחם שום ללא חשק מיוחד,
כדי למלא את הבטן
אז הוא יוצק יין על ראשו, אבל לא באמת

והשומרים הצעירים הולכים מ-פה לשם,
במדי המלחמה שלהם
והרובים מכותפים על כתפיהם,
וקני הרובים חלולים וריקים
ריק של אבק שריפה נישא באוויר
כשהם חוצים את השדה
על השביל, בין עצי הלימונים,
אל הקבוצות שם מחכות המיטות,
והנערות

והלילה מלא פינה קטנה שקטה להניח עליה את הראש
הוא יושב בקצה השביל ליד בקתה תחת סככה,
ואיש לא רואה אותו
הוא רואה הכול.