New Stage - Go To Main Page

נויה שני
/
לטבוע בעיניים חומות

טובע בתוך עינייך החומות.
יודע שהיית מעדיפה שהן יהיו בצבע אחר.
את אומרת שבכחול קל יותר לטבוע,
וירוק זה מיוחד.
חום זה סתם פשוט.
אבל אני אוהב אותן ככה. חומות.

דרך עינייך רואה את החומות שבך,
וגם את הסדקים שנפערים.
אני רוצה לאסוף את החום שנוזל מהם, אל תוך חיבוק ארוך.
לא להרפות.

לפעמים את מסתכלת עליי בשתיקה.
בעיניים הגדולות שלך מופיע מבט מרוכז,
נדמה לי שאת מחכה למשהו שיקרה.
ברגעים כאלו אני רוצה לנשק אותך.

את לא אוהבת את החיוך שלך,
אומרת שהוא לא פוטוגני.
מכריזה שמעכשיו את לא מחייכת יותר.
אבל אני יודע שזה בלתי אפשרי,
כי זו את.
כשאין לך מה לעשות או להגיד, את מחייכת.
חיוך ענקי. קורן. מדבק.

ראיתי אותך אתמול רוקדת יחפה, על רצפה דביקה.
רוקדת עד כלות הנשימה.
חופשיה.
כשעצרת לרגע, אספת שיערך מעלה,
ניגבת את הזיעה שהצטברה,
מבטינו הצטלבו.
את הבזקת לעברי את החיוך הזה שלך,
ולא יכולתי לעשות כלום
חוץ מלעמוד שם ולאהוב אותך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 11/8/19 8:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נויה שני

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה