רק שטויות כותבים היום בעיתונים

אתה לא צריך לפחד ממני, אמר האיש לילד.
הוא היה חביב, קצת כבד בגוף, שיער דליל על ראשו. יפה פה, הוסיף.
הילד הנהן בראשו.
כשהייתי ילד אהבתי לטייל פה לבד, סיפר האיש. זה היה מזמן, אבל המקום כמעט ולא
השתנה.
הילד התבונן מסביב.
כמעט אף אחד לא עובר מפה, אמר האיש.
משב של רוח הניד את עצי האקליפטוס בקול אוושה. עלים צנחו ברכות על שביל
הכורכר.

בבית הסתכלה אמו של הילד על השעון. יואב לא היה צריך כבר לחזור? שאלה את
בעלה.
תני לו את הזמן שלו, אמר אבא של יואב. את דואגת יותר מדי.
אני לא שקטה שהוא מסתובב לבדו בירקון.
מה כבר יכול כבר לקרות לו, אמר והעביר עמוד בעיתון. אחר כך התחיל לקרוא והשליך
אותו על הרצפה, כבר אין מה לקרוא בעיתונים היום, אמר, הכל שטויות.
הטלפון צלצל בסלון ושניהם הרימו מבט אליו.
מי זה יכול להיות? שאלה האמא.