בת חוה / יום אחד |
רוח קיץ שוב עולֶה.
שיבוא אליי ואֲגַלֶּה,
עודך שם על ההר?
האם משהו ממני נשאר?
האם הזמן הוריד אל התהום
את כל שהעברנו כחלום?
בוקר,
ויש בית, ובו אישה
שעל שפתיה צליל שמךָ,
משפתיי צלילו נדם,
נחלש --- עד שנעלם.
והִנֵּה השנים שוטפות הן כמים
זיכרונות ישנים סמוקי לחיים,
אך אתה זיכרון נטוע היטב.
האם גם פניי הבזיקו לפניך?
האם דהו עוד ועוד מזיכרונותיך?
ערב,
אשפוך שיחי לפני אלוהיי.
לך, אין לי לתת, אך מילותיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|