המחברת על שידת העץ
מתמלאת באפר שירי
והעט הכחול הגנוב
לא מכיר את קווי המתאר של פניך
חדר בלי צליל
בלי זיכרון
הולך וסוגר עלי
המכתב שכתבת לי
בספטמבר רחוק
כבר שכח לספר לי עליך
תולדותינו שמורים
כף סיפרו לי פעם
בכספת שמורה ומבוטחת
פטמותיך מנעול הן
ריחך המפתח
ואני, כבר שנים שלא נחתי. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.