[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
סוג של סיפור

בהקדם, הוא אמר לי, בהקדם.
אני לא התרגשתי מזה שהוא דוחק בי,
ישבתי בשושו על האסלה ושיחקתי בטלפון,
למרות שמזמן גמרתי לחרבן.

בהקדם, אני אומר לך, בהקדם,
הוא צעק מ-עבר לדלת.
"אני לא יכול להוציא את החרא יותר מהר, אדוני,
לטבע כללים משלו, והוא בא בזמנו." אמרתי.
אבל אני מת לחרבן! הוא צעק.
"כל הזמן אני ואני ואני,
אולי תחשוב על עוד אנשים שקיימים,
יש עוד אנשים, אתה יודע,
אולי כדאי תחשוב גם עליהם," ייעצתי לו.

הנחתי את הטלפון במקום בטוח, שלא ייפול לאסלה,
וניגבתי לאט-לאט את התחת שלי מהחרא בנייר טואלט.
מה אתה עושה שם, מאונן? הוא צעק אליי.
"אני מנגב את הטוכס, אדוני,
אי-אפשר ללכת ככה עם תחת מלא חרא,"
תמהר עם החרא הזה שלך, הוא התרעם.
"כשאתה תחרבן, אדוני, אני לא אדחק בך,
אני אתן לך את כל הזמן שבעולם להוציא את החרא מהגוף שלך,
אז תן לי את הזמן שלי, אני חושב שזה פייר,"
פייר בתחת שלי, אתה עושה בכוונה!
"מה פתאום בכוונה," אמרתי ועיינתי בעלון שהיה שם,
"אני עושה הכול לפנות את השירותים,
כמו המילה הזו שאמרת - בהקדם,"
כן, בהקדם, תעשה את שלך ותצא משם!
אשכנזי מסריח, חשבתי,
בטח הוא חושב שהוא מחרבן שלג.
"כבר יוצא, כבר יוצא," אמרתי תוך כדי שאני מעיין בעלון.
גמרתי לקרוא כתבה, וניגבתי את התחת שלי בעצלתיים,
ואז יצאתי, לא שמעתי אותו הרבה זמן.
הוא עמד קפוא כאילו השטן אוחז בגרונו.
מה קרה? אתה לא נכנס?
"כן, כן, נכנס," הוא בקושי זז,
ואז תפסתי, בוס, אתה חרבנת במכנסיים?!
הוא צעק עליי - "כן, חרבנתי במכנסיים,
ככה זה שיש מזרחיים דפוקים שמנסים לדפוק אשכנזים דווקא.
אני לא יודע ששיחקת בטלפון? שקראת בעיתון?
אני אתחשבן אתך, ערבי יהודי מסריח,
אני אדפוק את כל העדה שלך,
וכל מי שבא מהמדינות הברבריות שלך! קקה!"
והוא נכנס.

פייר,
אני חושב שהגזמתי,
מיהרתי יותר מדי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אהבתי לחם,
אהבתי גם פול,
אבל את התחת
המכוער של המורה
שלי עם החטטים
והפצעים
המוגלתיים בכל
מיני צבעים
אהבתי יותר
מכל.

משורר הבית של
התנועה הלאומית
הארץ ישראלית
החדשה (לח"י 2 -
דור ההמשך -
סניף גבעתיים)


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/7/19 4:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה