ברוריה קוחנובסקי / לשווא |
דבר דבור על אופניו
והאופן החל שועט קדימה.
השלבים היו מוטים כיאות
וראינו בברור
את התמונה הגדולה
ואת התמונה הקטנה.
במרום עמדה השמש
ולא הוטל כל צל.
או אז-
ניתכסו השמיים עננים שחורים
וצללים כבדים נטו על פני האדמה.
השלבים נסגרו כולם
ולא ראינו עוד-
את התמונה הגדולה
ואת התמונה הקטנה.
והאופן-
אופן בתוך אופן
ומראהו כעין אבן התרשיש.
כל הכנותינו
כל מוכנותינו
ירדו לטמיון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|