מדליק מנורות פנסים לפנות ערב כשכולם ישנים
מדליק אור אבוקה בבוקר כשכולם משכימים
מנסה לחצוב את הסלע מעל ימים סוערים
מנסה להגיד לה שזה לא נורא שהיא הלכה,
ושלא תבכה - יש מיליונים כמוה

השמש כמו תפוז נסחטת לתוך כוס גדולה,
ואישה צרפתייה דשנה ענקית שותה לרוויה
גם את הענן היא סוחטת לתוך פיה הריק

היא משכימה קום, בוקר סתווי, מלא שמש
מישהו הדליק את אור האבוקה בבוקר כשכולם משכימים
היא רוחצת רגליה וגופה בפכפוך נחל עצל,
ומייבשת את בגדיה שכובסו לא מזמן על הסלעים,
לאור קרני החמה
אל תבכי, הוא אמר לה, יש מיליונים כמוך
ויש מיליונים כמוני, אז אל תבכי
היא מכרסמת עוגה צרפתייה וממלאת את בטנה
כרס כזו יפה ועגלגלה הוא אהב נורא,
היא שלו במתנה.