מעלות החום מטפסות
מפלס מי הים
עולה
מהאש אל המים
מהמים אל
האש
כך תיארו את
הגיהנום
בימים שנותרו מאחור
בלילות שנשכחו
בירכתי
הכרתם של בני
תמותה.

עתה
בחצות הלילה
בחצר האחורית של
היום
הם טומנים ראשם
באדמת צייה
מסרבים לעלות
לחרטום
לצפות באות
מתה בשמים שקמה
לתחייה
עולה מחדש אל
קדמת הבמה.

כבר אין אלה
מעשיות
משוננות לעוללים
בשעת ערב קיץ
רגועה
על
אלוה המטה חסד
לברואיו.
אין אלה אגדות
מסופרות לילדים
ברגעים סוערים של
חורף
לפני השינה
על
אלהים השופך חמתו
על נתיניו.

כולם בסירה אחת
בוערת באש
עמוסה לעייפה
שואפים
ריח חרוך של
עץ
נושפים אדי רעל
מקרבם
מי יעלה בתמרות
עשן
מי ישקע במצולות
הים.