ערב יורד על העיר
לאט-לאט התכלת בשמיים
מתחלפת בכחול כהה
המנגינה הפנימית מחשיכה
החום הסתלק
הראש שוב מריץ תרחישים
וכל אחד מהם כבד כפליים
מקודמו
זוג אוהבים בשולחן לידי
היא אומרת לו
אתה מכיר אותי כל-כך טוב
לפני שהמחשבות באות, אתה כבר יודע
הראש שלי בשלו, מחשב סיכונים
מחפש איומים פוטנציאליים
דרוך כחיה קטנה בג'ונגל ענק
ראשה מסתובב אנה ואנה וסורק את הסביבה
בינתיים הערב כבר כובש את העיר
השמיים שחורים רק אורות הרחוב והרמזורים
אולי החיה הקטנה תאבד את דרכה
לא תמצא מנוחה לא תמצא מחסה לראשה
אין מי שמכיר אותה טוב כמוני
אך היא כה רחוקה אי-שם מעבר לחושך
ודרכי הרי סוגה בקוצים וכפות רגליי זבות דם
לא תצטלבנה דרכינו לא אוכל לשמור אף לא להקל על סבלה
לילה יורד על העיר סמיך ומלא עלטה
שום-דבר לא ידוע עתה,
רק תפילה חרישית
מתדפקת על רקיע נטול כוכבים. |
