מוזס בנסון אלף / אנשים שמחים |
לצאת ולנשום האויר
להרים את הראש לשמים
ברוח לשוט על העיר
הפינה הרחוקה
בעיגול הקוסמי
הלא נראה לעולם
הטראנס אטלאנטי
שעון מתקתק ומרגיע
וקצב נעים מתמשך
הלילה בקול מהפנט
מתמשך והולך
סחרחר עם תחושה בגרון
אוחז בשרשרת צוואר
ומוסיקה לוקחת רחוק
ובכי נשמע במרחק
זה פחות כבר נעים
ממש לא כמו פעם
הראש לאחור אז מצמיד
מגע עייפות
ללא אותו טעם
הרגש מורגש מתמיד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|