ראיתי תמרורים עצובים בכבישים, נשבעתי
מדוכאים ונטושים כמו,
יחסך אליי
לבך לב קמצן, שטרות שלא שולמו
כמו כנסיית נוטרדאם השרופה
האכזבה העמוקה בעיניי אוספת תובנות
לא מביט בך,
כמו לנסות לא להביט בגוש חרא צף במים
טיפשים וכסילים, אלה המאמינים באהבה לאישה
אני מנסה לטבול באהבת העולם
הרי לבי לב פתוח באהבה כוללת
טינתי, עוקצת בך בלילות תסכול
בחלומותיי אני תר אהבת הבורא
אהבתי החמיצה זה מכבר
נותרה רקובה
מילים שלך בי
ואני דוחה את כולן
צר לי על כסילותי בעבר
בימים אלה של תיקון נפש
אני מנסה לשלח את נפשי
מתוקנת,
חזרה הביתה לבורא. |
