ראיתי נמרים עצובים, בי נשבעתי
צמאים ורעבים כמו,
כמיהתי אלייך

לבי לב עני, שטר שלא נפרע
כמו אש התמיד בואראנסי
העצב העמוק בעיני אוספי המטבעות

מביט בך,
כמו לנסות להיטהר במימי הגנגאס
מזוהמים ומחטאים, אלה המאמינים האוהבים

אני מנסה לטבול במותר גופך
הרי לבי נשרף באש פתוחה
אפרי, מפוזר בלילות טרופים

בחלומותיי אני תר זהב אהבתך
לחם אהבתי החמיץ זה מכבר
נותר במדבר

מצרים שלך בי
ואין אלוה
מכה בסלע

בימים אלה של אביב
אני מנסה להשיט את האור,
במעלה הנהר.