אולי עוד ניפגש ככה סתם ברחוב.
לא יהיה ברור אם זו שעת בוקר או לילה,
כי השמיים ייבלעו בתוך האוויר החום
ומטוסים ורובוטים יסתירו הכל שם למעלה.
והבניינים יהיו כה אינסופיים וצפופים
יטילו צל שחור על פני כל המדינות
ולא יהיה ברור אם אנחנו באמת ברחוב
או באמצע אגם שבנו עליו מרכז קניות

אולי עוד ניפגש ככה סתם ברחוב.
אתה תהיה באמצע מכירת חמצן בבקבוקים
כי כבר נגמרו לממשלה עוד רעיונות לסחיטת כסף
ואחוזי החמצן הראוי לנשימה הולכים וקטנים.
אתה חוסך לקניית חללית כמתנה לבת שלך,
שנולדה בעולם שבו ארטיקים זה 'הדברים הלבנים
שנסחפים מהקטבים ובהעלמותם גורמים לים לגדול'
כי הארטיקים שלנו לא שורדים ומיד נמסים.

אולי עוד ניפגש ככה סתם ברחוב.
נטוס לאכול בסניף השלישי של מקדונלד'ס על מאדים.
(כנראה שכדור הארץ לא הספיק- צריך להרוס עוד)
ואייפון עשרים-ושלוש יחולק בכל קניית ארוחת ילדים.
בדיוק חזרת מחופשה במדינה ה-73 של ארצות הברית
והבאת לכולם מסכות גז במתנה
כי באמת אין שום בריתות, או אפילו מדינות-
כולם נגד כולם במלחמה אחת גדולה.

אולי עוד ניפגש ככה סתם ברחוב.
על מה אני מדברת? אין שום רחוב, יש רק הריסות
ובכל זאת בכל משפט מכניסים "תחזרי למטבח"
כנראה זה האבסורד שנועד לא להשתנות.

אני רוצה להיפגש איתך ככה סתם ברחוב.
אז, כשהרגשנו שיכורים אחרי עשרה סיבובים בקרוסלה
אז, כשהריב הכי גדול היה שוקולד השחר או נוטלה
אני רוצה להיפגש איתך ככה סתם ברחוב.
אז, כשסימנו את הגובה שלנו על העץ ליד המזרקה
היית בשבילי הכי גבוה בעולם- מטר ועשרה!
אני רוצה להיפגש איתך ככה סתם ברחוב.
לא יהיו חיילים שיעמדו דום, אלא הזמן.
והעולם שקט ושליו כמו הרחוב הקטן.