New Stage - Go To Main Page

ג'וני ג'ון
/
תפוח וקפה שחור

ראיתי אישה יפה -
מיד עמד לי הזין
רציתי לנקנק אותה ככה איך שהיא,
במכולת
לדחוף את הזין שלי לתחת העסיסי שלה

נכנסת למכולת בטרייניג בגשם שוטף,
בקושי יכולה לזוז מרוב קור
קור זה מחרמן
השיער שלה שופע וקצת מתולתל,
ויש בו רמז לצבע ג'ינג'י אדמוני

יפה כמו תפוח,
צעירה ויפה ובריאה,
כבר בגיל חוקי
רציתי ככה איך שהיא להפשיל את מכנסיי הטרייניג שלה במשיכה
אחת,
ולדחוף בין פלחי התחת האשכנזי שלה
את הזקפה המשומשת שלי,
שידעה נשים רעות ומסוממות ומשוגעות,
ומעולם לא נדחפה לבחורה יפה וטובה כמוה.



אני נטול אנושיות
חי מרגע לרגע
רוצה לגעת ולא מעז
צורך סמים כמו טוני מונטנה
חי כמו זומבי
מזיין כמו איש זקן

אני העיניים שלי לא רואות מה לפניי
הולך בקו ישר, אבל הראש מזגזג
לא רואה אותך, אלא רק את הגוף שלך
לא אכפת לי מה יש לך בראש,
אלא מה יש לך בין הרגליים

אני אדם רע,
אין לי זין לרגשות
מי שמתבכיין לי, אני צועק עליו
מי שמנסה שארחם עליו, אני מכה אותו
העולם הזה קשה מדי למשחקים של הלב
אני לא יכול להכיל לבבות של אנשים אחרים,
בשביל זה יש להם חברים ומשפחה

אני מזיין וזורק
אחר-כך הן בוכות,
ואז אני לא יכול להסתכל להן בפרצוף
לפעמים הן מתנקמות,
אפילו הכי טובות והכי יפות
מצאתי עצמי בכלא על מעשי אונס שלא ביצעתי
איבדתי את דעתי מהרעלות של נשים כועסות
אחר-כך אני מוצא תכשיט יהלום שנפל ממשאית נוסעת,
נותן להן ובורח,
שלא יחפשו אותי, שיתנחמו בתכשיט

יש גברים יפים וחכמים ממני
אני לא יודע לדבר, אני לא מבין הרבה,
ויש לי פנים של מפלצת
אבל אני יודע לזיין,
ולכן הן נדבקות אליי כמו זבובים לחרא
אני באמת חרא,
ורוב הנשים חרא גם
אבל היו כמה מלאכיות אמתיות,
שכמעט והרגשתי כאב כשהן בכו לי,
ואז חתכתי להן את הפנים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 14/3/19 15:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'וני ג'ון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה