אור עז ומסנוור חזר מהים
סטר על הלבבות החשופים
חלקת המים כמו רצתה לגרש
ואנו צמאים ועיוורים
כורעים ברך

הרוח סרקה תלתלים של קצף
פה ושם הבעירה מדורות של אש
כמו בעטה בשלוות הגלים
הלבבות, אלה שלנו, פצועים

נכלמים ניסינו לצבוע את העולם
שמים בכחול, שדות בירוק
פרחים וקשת בשלל צבעים
ולא ידענו,
התקווה- כיצד?

חזרנו וניסינו לדבר בשפת הצבעים
הבטנו בדמעות הכוכבים
עייפים מבריחה מגן החיות
פליטים בארץ נודעת רע
מפלסים דרך
לאיים רחוקים

הרוח חוזרת ונושבת כמו להפיח תקווה
מנגנת יער אנטנות הרשע הנטועות בבטון
לסלק הרע, השתיקה
באלה המכים בנופי אלוהים ואדם
מותירים פצועים
ואנו רצינו - פשוט שלווה ותקווה

האריות שלנו מתו זה זמן
אנו צונחים עם המילים הלא ברורות
מנסים להינצל עם חופת שירים
חוזרים ונחבטים
האדמה-קשה.