זוהר רך נח על פנייך
כל הרחשים כולם, נעלמו
היית רק את,
פנינה על החול
בשקט שאחרי, כתוגת ציפורים לעת ערב
עם זריחה, הבטנו בגלים המבתקים את האור
כמו מעשה אהב חוזר, בציר התשוקה
לבוש כצעיף על גופך
תעלומה , חידה ופתרון
לחזור אלייך
כמרחשת האש בבית המאפה
האופה, יודע הכול
צאתך מים, מקנא האור העוגב על עירום גופך
בוצע בך הלחם הטוב
דולה ניחוחות מדורה מליל
בו נלחש סוד
נושם יקב ההרים בבשרך
ועורך, רך, כל כך רך
עתה,
שוב פרץ סכינים בגופך
שודד
ואת,
נפרשת אלי כאדמה הטובה ליורה
שערך פזור כשרקיה לעת ערב
וחזרנו ואהבנו, נסתרים בקני הסוף
מלוטפי שקיעה
עם לילה, חזרה התשוקה ונשפה בגופינו
דרקונים של אש סילקו הקור הבועט
טעמי החמדה היו בכול
היית לי, חופן סוכריות
- אהבה
אחר אמרת,
"החורף מקדים השנה"
כמו תיארת סער אהבתינו
לפתחי הנחת מנחת ורדים
ולא ידעתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.