כשאת מחייכת אל מול פניי הסובלות
תער נשלף
טופר נשלף אל החוץ
מחפש עורק ראשי

כשאת יושבת מוגנת בכיסא,
מסתדרת בתוכו יפה מאוד
אני רוצה לצאת עלייך
לשפוך עלייך קיתונות של חֵמָה  
ולא יוצא לי - זה פשוט לא יוצא

כשאת שואלת אם הכל בסדר
ויודעת את טעמהּ של הַמַּרָה השחורה
שאני שקוע בתוכה
הלעג חורץ בגופי שריטות עמוקות מאין כמוהן
חיית-טרף בתוכי משוועת להסתער

כשאת מחייכת אל מול סבלי ההולך וגואה -
הולך וּמַאַמִיר
משהו בי נטרף
זעקה חסרת קול שואגת ממעמקים
ואני ממשיך אל תוך ג'ונגל שאינו יודע פני-אנוש מהם