המבטים כבר לא רוצים להיפגש יותר
סיימנו לדבר
עכשיו זה תור הלב לפעום
ולחתום-
את התקופה שהיו בה רגעים
של אושר ותמימות
שידענו לנצל עד תום.

כשנשתוק, אחרי שהזכוכית כבר נסדקה
נזרוק את השיחה שכבר נזרקה
נפרוק רק בבכי את המילים שיתלבשו בדמעות
ולא עוד...

אחר כך נאסף אל תוך ייסורי הזמן
מה שעבר עלינו הכין אותנו אליו
והסתיו-
כאילו רק חיכה
שכל זה יגמר כדי שנוכל להישען עליו

ונזכר, כי זה מה שעושים בלילה
כל הקולות יתחברו לי למקצב אחד
זה נחמד-
שיש בלב שיר לעצמי לשיר
ושום דבר לא גורם לי להרגיש לבד