שמת לב פעם כמה,
עגלות של תינוקות נראים,
כמו ארונות קבורה קטנים?
ואיך נהיה כזה מצב,
שהקליינטים שלי נהיים החברים הכי טובים,
כשעם הזמן אני הופך לחרא בן אדם,
ומטפל מדהים?
את לפעמים אולי בודקת,
מה אני משאיר על שולחן העבודה,
במסמכים של וורד פתוחים?
זה שם ליד הלינק שאת תמיד לוחצת,
לצפות בתכניות,
על חיים של אחרים.
את לא אוהבת לתקשר,
אבל תמיד אוהבת
להזכיר לי, כמה בא לך ילדים.
אין כאן שאלה,
אבל אולי תהיי גם קצת להפך,
לפעמים? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.