בסרט וונדר וומן הם השתמשו במילה גרמנים.
הערפל לא פג אותו הבוקר,
כשהוא הלך יחף ישר מהמקלחת שלו,
בה גילח את ראשו,
אל מקווה המים בקצה השכונה.
המים היו לבנים ואווריריים כמו קצף,
והוא שקע בהם.
כל אותו הלילה שלפני הוא שמע שירים וסחט חלומות -
טיפה אחר טיפה
וגשם לא ירד על תבונתו, אלא על נפשו,
שנסחטה.
וגם אם השמש עולה, והוא מביט בה מתוך מקווה מים,
אפשר בקלות לחשוב שהיא צונחת,
אל בין ההרים של ירושלים,
מחליקה לנקיקים רטובים,
נבלעת בסלעים, ונשרפת בים.
הופכת לגוש פחם שחור שמטייל במרומים.
כמו הירח - רק שחור.

פה הם שמים לו אזניות על האוזניים,
ופה משקפי שמש מיוחדות.
זה לא אותו אדם ולא אותה דמות ולא אותו שחקן,
ועשרים שנים מפרידות בין השניים.
אחד מהם עזב אותנו, השני זקן מאוד.
ואני יושב וצופה בטלוויזיה כמו זומבי,
בכל העושר ה-ויז'ואלי הזה.
מרוב אשליות, כן, אפשר לחשוב מלאך ממין נקבה ירד אליי,
וייכנס דרך החלון.
והם אומרים פרה שמנה למרחקים ארוכים,
והם אומרים קח לך כבשה ובנה לה בית.
ויש מלחמות שעדיין לא חקרתי על צג המסך שלי.
כניעה היא כל-כך משחררת, אבל המצפן משתולל.
אתה מאונן בפנטזיה קטנה,
גומר מהר והולך לישון.