יצחק אור / חרס נשבר |
נושא גווילי תפילה
דואה במרחב מעל האגם
בינות - ניחוח המאפה בסודותייך
לא פעם חיפשתי את עגל הזהב במחוזותייך
שדות שדות של מלט ועיוורון כיסו הכול
האביב נראה כה רחוק בחורף
החופים - אבודים
כמו שברי החרסים
מסמנים נתיבות הצמא למים
קינת הלב השבור
הקולות הגבוהים במות האהבה
כמו- עת לידתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|