New Stage - Go To Main Page

גיא שמש
/
הו, לבי

הו, יגוני השכול,
מדוע עזבוני לילות שנהב,
ומה היא הרוח אם לא הסתיו?

הו, לילות יגון וחמרמורת,
מה רבו הלילות בהן בכיתי על יגוני,
על מיטתי אשר מטלטלת כסירת קאנו,
בנהר האפל השוצף הפראי של הנפש.

הו, אלוהיי המחוזות הגדולים,
צמאה נפשי למעט דבש דבורים,
כה יפה הייתה בלבושה הקליל,
שלא הכיל דבר מלבד בושם ריחני.

הו, חמרמורת נבזית,
מדוע תרצי לענות אותי ביום אביבי זה,
בו השמש מלבלבת צבעים ופרחים,
והלב דואב לנשיקה מהיפה בנשים.

הו, כה מר לבבי,
יגוני חסר תכלית, אבל אני לא אשבר,
אני אסבול עוד ועוד למען לפאר שמי,
כמעונה הנצחי בעולם אכזר זה,
אשר התאכזר אליו ללא כל סיבה,
מלבד גחמת הגורל.

הו, חסרי לב שכמוכם,
מדוע אתם צוחקים לסבלי,
הלו מר הוא כעלה הלענה,
ולא ממתיק סודות כמתיקות החרוב.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/12/18 14:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה