גשם כועס הרעיד חדריי
הפחד נסוג אל בין השמיכות
חיפשתי באפלה את חומך
נוגע לא נוגע, בתהומות גופך

תר כמרגלים נגוהות האור
ובהבליח ברק לפתע,
את שמים לי
ברקים ורעמים, גם

אני בורח אלייך במילים
יחף עירום ואוהב
מתכרבל בשקעים התואמים לגופי
חומד ושר מעלות גופך

בזה הלילה משעבד חירותי אלייך
מסיג חורף שבי לאביב בחיקך
חוזר ואוהב, את לי קיץ
אני רוכל מחזר בפתחייך

אני רוקד אותך גשם
בינות קפלי הסדינים הלבנים
מברך טל היותנו
שדות שדות של אורות נבקעים

אני חוזר ורואה אתך
כוכבים באור יום
חרות מעבר לשערים נעולים
-ניצחון.