עלומיי דוהרים בשיפולי הבגרות,
מאטים בסיבובים של החיים.
לפעמים יד נוגעת מלטפת חייך
באהבה רווית חסד, נשמעת
למנגינות המלחינות סיפור חייך
ברוב קשב.
שיער שיבתי מתרבה מיום ליום
כעשב הפרא גדל בחלקות לא לו,
מתבגר כמוני בשערי הזמן האוסף
אליו,כמה מהתרגשות, אנשים,
נעורים שבגרו.
ואהבה באה בלבי, ביום בהיר
בלי התראה, מכה בי ברכות
בשיפולי בטני, גוערת בי,
לבל ארמוס אותה בגחמות לבי.
אטפח עוללותיה ורצונותיה
ביד השנים הבאות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.