גם אני רוצה
להקיץ בבוקר ללא דף קודם
להתחיל דף חדש
דף חלק
גם אני רוצה ללא סימנים מאמש
גם אני רוצה להתחיל יום חדש בסבבה
בכיף שלי
שלא יבייש אותי אור השמש(1)
אז איך זה, ריבונו של עולם
שיום אחר יום אתה זורק אותי לעולם
שכולו חידות
כולו חוסר-וודאות
כולו פוטנציאל לבושה ולחרפה?
אני רוצה להקיץ בבוקר
עירום כביום היוולדי
עירום כאותם אדם וחווה טרם החטא הקדמון
עוד לפני ששאלת את אדם: אייכה?
גם אני רוצה להרגיש ריק מנטל העבר
לא חוטא, לא ולא.
רוצה להרגיש מי שאני ורק אני
ללא נרטיבים, ללא חפירות, ללא חישובים מסובכים
ללא נטייה לריצוי של כל אדם מקטן ועד גדול
של כל רמש מחילזון ועד בוס גדול.
מה עוד עליי לעשות, ריבונו של עולם?
מה עוד עליי לעשות שטרם עשיתי?
מה, אני איוב? אתה מתערב התערבות נבזית עם השטן על חשבוני?
לא ולא. אני לא צדיק.
אני "אברך" אותך, אלוהים ואסתכן בלמות.
אני לא אלאה את עצמי דרך ארוכה כל-כך
אינני גיבור, לא אינני.
למה כל יום אני צריך לעמוד במבחן הזה?
(1)
השראה לשורה הזאת ניתן למצוא בשירה של לאה גולדברב: "ולא היה
בינינו אלא אור" |
