אילה נווה / כשיצאתי לדרך |
לא ידעתי מה אמצא
רק יצאתי , כי ככה...
לא הייתה לי ברירה
וחלמתי שדה עם פרחים צהובים
וקרניים של שמש
ושקט בפנים.
כשיצאתי לדרך
לא ידעתי עדיין
שאני אמיצה
חשבתי שפחד נורא
זו חולשה
והדרך הכאיבה,
זה לא הקוצים...
זה פתאום להרגיש
אחרי כל השנים
אז המשכתי, לבד.
כי הדרך הזו
נועדה לי בלבד.
ואני לא ויתרתי
על שום יד, וכתף ומבט...
נאחזתי חזק
וטיפסתי לאט
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|