New Stage - Go To Main Page

אפרת בנור
/
קשה באימונים

שבע דקות! זה מצויין מירה'לה, אמרה לה אמה וליטפה את פניה. את
חושבת שאת יכולה לנסות שוב? חשוב שתצליחי להגיע לפחות לחצי
שעה.  לאיזה מספר הגעת עם הנשיפות?  שלושים וארבע אמרה מירלה,
שכבר בשנה שעברה ידעה לספור עד מאה. בעוד חודשיים היא תהיה בת
שבע והיא כבר יודעת לספור אם צריך עד מליון. מהר מאוד היא
הבינה שלספור עד עשר, מאה, או אלף, זה בדיוק אותו הדבר, רק
המילה הראשונה משתנה. פעם, כשישבו לספור יחד בראש השנה את
גרגרי הרימון, הם ערמו כל עשרה גרגרים בנפרד והיו הרבה ערמות
כאלה, עד שהצטרכו לפנות עוד ועוד צלחות כדי שיהיה מקום. הם
ספרו ארבעים ושלוש ערמות של עשר ועוד ארבעה גרגרים בודדים.
אמא, שהיתה מורה לחשבון, ספרה כל ערמה של עשר כאילו היא גרגר
אחד. ממש ספרה ככה - אחת, שתיים, שלוש, ארבע.. עד ארבעים ושלוש
ומיד הם הפכו לארבע מאות ושלושים. היא תפסה את העניין בקלות.
אחותה חיה'לה סופרת ארוך וזה מעצבן אותה. היא ממש משתמשת במספר
במקום לזכור את העשרות.  מירה'לה סופרת מאחת ועד תשע ואז אומרת
לאן הגיעה. עשרים, מאה או אלף חמש מאות. חיה'לה מבזבזת זמן,
אוויר ומילים. היא אומרת עשרים ואחת עשרים ושתיים ולא מתעייפת.
אפילו מאה עשרים ואחת מאה עשרים ושתיים. אלף מאה עשרים ושלוש,
אלף מאה עשרים וארבע. מירה'לה לא מוצאת בתוכה סבלנות כשחיה'לה
סופרת. אמא אומרת שכל אחד רואה ומבין מספרים אחרת. חיה'לה כמו
אבא והיא, כמו אמא.  מירה'לה מבינה את זה ועדיין מתעצבנת על
אחותה.
אני יכולה לעשות קודם פיפי, שאלה? ודאי יקירתי. לכי. אני מחכה
לך. מיר'לה חזרה, מילאה את ריאותיה באוויר ונשכבה על המיטה
המתקפלת. מהסוג שמתקפל לקיר.
אחרי שחלפו שמונה דקות וחצי, שאלה אותה אמה אם היא עדיין בסדר
ומירה'לה אמרה כן חרישי. היא חייבת לתרגל פרקי זמן ארוכים,
חשבה חנה אחרי שחלפה עוד דקה וחצי, אחרי שחלפו עשר דקות בדיוק,
חנה פתחה את המיטה וראתה את החזה של מירה'לה עולה ויורד באטיות
רבה. נהדרת שלי, היא אמרה וחיבקה אותה. נהדרת שאת. עשר דקות
שלמות. את תצליחי! אין לי ספק. לאיזה מספר הגעת עכשיו? אני
זוכרת שספרתי ארבעים ושמונה ואז כנראה נרדמתי, ענתה מירה'לה
בקולה הרך והגוזלי וחנה הצליחה להקפיא בתוכה את הפחד ואת מה
שיביא איתו העתיד.
שבועיים וחצי אחר כך, כשחנה שמעה היטב את הצעדים במדרגות, היא
סימנה למירה'לה. בסדין כבר היה תפור כיס שהיו בו בקבוק מים,
כיכר לחם ודף עם כתובות של בני המשפחה. חנה נשקה לה ארוכות
וקיפלה את המיטה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 17/11/18 11:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אפרת בנור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה