סמטאות ללא מוצא של זהב געגוע
ללכת בשדות לאחר גשם ראשון
לבעוט את הבוץ
להביט בשדות המחייכים ירוק

לדעת המיית הניגון בנפש אוהבת
מכתת אש של מפגשי תשוקה
הרוך והעדנה בגוף האוהב
בארץ הידועה של האהבה

הניחוח שב חוזר ומתרפק
כמו מכתב פרידה מאחר
סימני גופך בגופי, חותם שנעור
זוכר ומתגעגע, מתגעגע וזוכר

מודד את המרחקים לארצות גופך
שט נטול הגאים בינות
חמדת מפרצים וגבעות אהבה
כורע ברך


חיקך כלניות בוערות
נחש תלתלי אהבה ותשוקה
רוויה בשורת מפגש שנעור
מושח אותך לי- מלכה.