מָתוּן מָתוּן הִיא מִתְפַּשֶּׁטֶת וְנִמְתַּחַת לְכָל עֵבֶר
עֵת הַיַּעַד אַט כּוֹבֶשֶׁת, אֹרֶךְ רֹחַב עַד הֶקֵּף.
זָהִיר זָהִיר זְרוֹעוֹת שׁוֹלַחַת, כְּמוֹ תְּמָנוּן
הַמְּשַׁטֵּחַ מִכְמָרְתּוֹ בִּקְהַל תּוֹעִים.
גַּם סוּלִיקוֹ הַפּוֹתָה
זֶה לֹא כְּבָר חָדְלָה בְּמֶתֶק
לְבַקֵּשׁ מְעַט הַסֻּכָּר
בְּאַשְׁמֹורֶת מְלוֹא הַסַּהַר
עֵת פָּסְקָה מֵעִכּוּסָהּ
וּמָצְאָה אֶת עִסּוּקָהּ
כְּשֶׁטַּבַּעַת אֲרוּגָה
מְעַטֶּרֶת פָּז רֹאשָׁהּ
וּמוֹרָה עַל הָעֻבְדָּה;
כִּי גִּלְּתָה פִּסַּת מָנוֹחַ
בְּקִנּוֹ שֶׁל בֵּן עֲקִיבָא.
וְנִדְמֶה כִּי רַק הַהוּא,
בּוֹהֶמְיָן מִכָּל אָדָם.
מַתְרִיס כְּנֶגֶד בְּלֵב הַשֵׁינְקִין,
וּכְמוֹ רוֹכֵל תִּמְהוֹנַאי אֲחוּז אָמוֹק
מְדַדֶּה כְּצָב עָיֵף, וּבְכֹבֶד פֶּה
שׁוֹאֵג מָרוֹת:
"מָשִׁיחַ אַיֶּכָּה?, מָשִׁיחַ לֹא בָּא!"
|