New Stage - Go To Main Page

כלבי אשמורת
/
שמיים חיוורים

אין גמול לכתיבת פרוזה
אין קוראים, אין הערכה,
ומאשרים אחרי שנים
במקום זה -
אני עף למחוזות הכחולים,
איפה שהדגים צפים,
בזרמי נהר קצף לבנים,
והעלים לבנים, והאדמה לבנה,
והירח נראה כמו עשוי מזכוכית שקופה

היא אמרה יד אחת בכל פינה של הבית,
וגם בתחת
אני לא הבנתי אם היא מזכירה לי את הטראומה,
או שהיא פשוט רוצה לעקוץ אותי,
ולהשאיר אותי אומלל בחיים ללא משמעות,
בהם העלים לבנים, האדמה לבנה,
והירח נראה כמו עשוי מזכוכית שקופה

אחרי שמצצו ממני את השכל והזיכרונות -
מה למען השם, לכל הרוחות, את רוצה ממני?!
אם חטאתי - אני לא זוכר,
וזה לא הייתי אני שעכשיו, אלא מישהו אחר ששכן בגוף שלי

יש ים לבן באופק, מלא בארס נחשים
אני לא רואה עם עיניים בלי אישונים
אני לא רואה אותך כי אני לא יכול,
ואם את רוצה להאשים מישהו,
תאשימי את עצמך והסביבה בה פעלת

או שתזדייני מ-פה לכל הרוחות.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 10/10/18 4:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כלבי אשמורת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה